מייסוריו של בלוגר עברי

הודות לאבותינו הקדומים שבערה להם הדרך והחלו לכתוב עם פטיש ומפסלת עוד בטרם הומצאו העט והנוצה אנחנו 'תקועים' היום מיושרים לימין וכותבים מימין לשמאל.
בחרתי לפתוח את הבלוג שלי ב- Google Blogger. לקח לי ארבע שעות לתקן את ה- CSS כך שיהיה מיושר ימינה. הייתם צריכים לראות את החיוך כשהצלחתי. אך החיוך התחלף עד מהרה בכעס, מתברר שזה לא עובד באקספלורר. דווקא נחמד האקספלורר, סידר לי את כל המילים אחת מתחת לשניה כמו פלט של קופה בסופר. עוד שעתיים עבודה. (הטכנולוגים שבינכם בטח צוחקים עלי עכשיו)
צרה נוספת, ביום יום אני עובד באנגלית, כל המיילים (סליחה, דוא"ל), כל המסמכים, רוב הישיבות. הכל בלעז. ואז, בלילה מאוחר, אחרי השכבות וסידור הבית ועוד קצת מיילים ועוד ועוד... אני מתיישב לכתוב. מכירים את המצב בו אתם מחפשים את האות גימל במקלדת? אני נשבע שהיא היתה כאן מקודם, יכול להיות שנשחקה ונעלמה? אולי היוד נשחקת אבל הגימל??? ואז נעלמת יכולת הביטוי, איך אומרים my two cents בעברית? או, איך כותבים IMHO? לדעתי הענווה? וכל המושגים - באנגלית... שני המקשים היחידים שאני מוצא במקלדת מבלי להסתכל הם ה- Alt+Shift.

זה רק אני...?

אז איך מחפשים מחט?

בלוגים, פורומים, טוקבקים, וויקיפדיות...

המון מילים נשפכות כל יום לקרביה הבלתי נדלים של האינטרנט.

מאמרים מלומדים, ואחרים שקצת פחות. תגובות נרגשות, תגובות מתלהמות, והמון תגובות סתם מטומטמות. דיונים שטחיים על עיקר ומעמיקים על טפל ואחטא לאמת אם לא אציין שגם להיפך. פתחון פה מהדורת המאה העשרים ואחת.

בסביבת עברו השני של החיבור המהיר גולשים הקוראים הפוטנציאלים. מיליוני אנשים המנסים להבין מגמה מסויימת, לקנות נכס או גאדג'ט חדש, לבחור מנהיג, או סתם לקרוא חדשות. אנחנו. מצויידים במיטב הכלים אנחנו נערכים לקרב הגדול – אילוף המפלצת, מפלצת המידע.

אז איך עושים את זה?

קונים מניות של א.א.א. מוצרים טובים בע"מ על סמך מה שכותב "אחד שמבין" בטוקבק. נמנעים מהטלוויזיה החדשה של סוני בגלל ש – "היתה לדוד שלי כזאת, נפלה לו על הרגל, חרא של מוצר...", ובוחרים מנהיג גבר גבר כי "רק הוא ידע להפריט את המטכ"ל ויצליח להצמיד את השקל למטבע הדרום קוריאני" כפי שמבהיר ברהיטות בלוג באתר פופולרי. לחילופין, ניתן לערוך ניתוח טכני ופונדמנטלי של חברות לפני שסוחרים במניותיהן. אפשר לערוך סקר שוק והשוואות מחירים, לבדוק אחריות, ולקרוא סקרי שביעות רצון לקוחות. ניתן וכדאי לקרוא חדשות ודעות בעיתונים ובאתרי האינטרנט המובילים על מנת לגבש דעה.

אין תחליף ללימוד מסודר ושיטתי אבל זהו בדרך כלל תהליך תובעני הדורש ידע והקצאת זמן. איך בכל זאת נדע להפריד את המוץ מהתבן, לזהות את המומחים האמיתיים מבין ההדיוטות, להגיע במהירות לאותן פנינים חבויות כדי שנוכל להפיק תועלת מהמידע הרב המופק יום יום מאז פרוץ העידן בו יצירת התוכן היא נחלת הכלל?

• בחרו בקפידה את הפורומים בהם אתם משתתפים, פורום פעיל עם גרעין קבוע של חברים ייספק מן הסתם תוכן עדכני יותר מפורום בעל פעילות מעטה וכן תוכן מדוייק ורלוונטי יותר מאשר פורום של אורחים מזדמנים בלבד.
• הקדישו זמן – לא קונים בית חדש רק על סמך הודעה של מומחה שכותרתה "טיפ ענק – תיכנסו" המבשרת שהדולר בשפל של שבע השנים הבאות ומחר הוא מתחיל לזנק למעלה. בדקו את מהימנות הכותב, ערכו סקר מהיר, וודאו שיש עוד שותפים לדעה הזו.
• נקטו בגישת "אמץ מומחה" – אתרו כותבים קבועים אותם אתם מעריכים כמהימנים, לא יזיק ליזם היי טק לקרוא בלוג של שי אגסי על טרנדים בתעשית התוכנה או לחובבת מכוניות לקרוא את הבלוג של ג'יי לנו (כן, על מכוניות). אתרו לא יותר משניים או שלושה מומחים לכל תחום וקראו את כתבותיהם באופן שוטף.
• העריכו ודרגו – היכולת להעריך ולדרג תוכן איננה חדשה וישנם אפילו אתרים כגון digg.com הגוזרים קופון על זה. השתמשו בדירוגים שנקבעו על ידי גולשים אחרים ודרגו בעצמכם למען הדורות הבאים. בעלי אתרי תוכן – הטו שכם והצטרפו, הוסיפו יכולות דירוג לתוכן כמו גם לכותבים, קצרו את דרכם של הגולשים למידע האיכותי יותר ודחקו עבורנו את הטרולים חזרה לשוליים.
• חסכו זמן על ידי איסוף המידע למקום אחד אליו תוכלו לשוב בנקישת עכבר אחת. קוראי RSS מקוונים או שולחניים כגון Bloglines, Newsgator, Google Reader או עמוד מותאם אישית כמו Netvibes ייעשו בשבילכם את עבודת הרגליים ויחסכו אין ספור הקלקות.
• קראו ספרים ועיתונים...
• והעיקר – אל תאמינו לכלום (או ליתר דיוק – אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים). כמו בפיזיקה, גם כאן אין אמת אחת מוחלטת, נכונות המידע הינה ביחס ישר למספר המספקים אותו ולידיעותיהם ולעיתים ביחס הפוך לכוונותיהם.

שתי האגורות שלי.

Web 2.0 – במשעול ההתפכחות

נכון, כולנו וותיקי Web 2.0, הקמנו, ראינו ולפעמים גם ממש נרשמנו לקהילות תוכן כאלו ואחרות. כולנו קראנו את מה שכמעט כולנו כתבנו. כולנו הורדנו את כל סוגי הפורמטים האפשריים וצרבנו עולמות שלמים של מוסיקה וסרטים על DVD, על CD ועל iPod (מה, לא ככה?). חלקנו גם תרם את שלו והעלה קטעי זמרה ביתיים, תמונות מעניינות (יותר ופחות) ושאר טובין. נדמה שהעברנו כל צרוף אפשרי של אפסים ואחדים לכל העולם, לאשתו, ולחמתו.

אז מה עכשיו?

בסוף ינואר כתב כאן ירון אורנשטיין פוסט בשם – "Web2.0 - הגענו לרוויה?" על דעיכתו של הבאזז, יש להמשיך לבדוק את הנתונים לאורך זמן אולם נדמה כי הגענו אל מה שמכונה ב- Gartner Hype Cycle "Trough of Disillusionment" או בתרגום חופשי ערוץ ההתפכחות. זהו השלב בו הטכנולוגיה המדוברת הופכת מעט פחות אופנתית והמדיה נוטשת את הבאזז. שלב זה מגיע אחרי שלב "פסגת הציפיות המוגזמות" בו הבאזז כה קולני עד כי נוצרות ציפיות מוגזמות, ישנן הצלחות מסויימות ביישום אולם בדרך כלל קיימים בו יותר כשלונות. החדשות הטובות – השלב הבא הוא שלב "שיפוע ההארה" (נראה כי מישהו ב- Gartner חזר ממסע בהרי ההימליה). בשלב זה, למרות הירידה בכיסוי התקשורתי, יש הממשיכים להתנסות ביישום הטכנולוגיה על מנת להבין את התועלת הטמונה בה, מתגלים כיוונים חדשים ומוכח הערך.

Web 2.0 לא דועך, רק מחפש משמעות. משמעות זו צריכה להתבטא בערך מוסף אמיתי למשתמשים אשר בסופו של יום גם מתורגם לקופון אותו גוזרים היזמים והמשקיעים. בחיפוש היום יומי אחר אותם יישומים מבטיחים יש לחשוב במושגי ROI ו- TCO הקשורים, האחד במישרין והשני בעקיפין, להעלת התפוקה של המשתמשים ולשיפור ביצירתיות. יש לתת את הדעת לקהל היעד, האם אנחנו פונים לכל גולש וגולשת עם יישומים אישיים או שמא אנו קורצים לקהילות שיתופיות עם כלים המאפשרים לחלוק במידע ובידע? האם בידנו מוצר צריכה או יישום ארגוני?

הזכרנו ROI ו- TCO, רמזנו- Enterprise. החזר על השקעות וצמצום עלויות תפעול הינם מונחים הקשורים לשוק העסקי, בעיקר בעולם בו הצרכנים הפרטיים משלמים רק את מחיר טרדת הפרסומות באתרים (בינתיים?). העולם הפנים ארגוני מהווה כר פורה ליישום טכנולוגיות ומגמות חדשות ומוכן להשקיע משאבים רבים ביישומים אשר יתרמו לזריזות וגמישות בניצול הזדמניות עסקיות, לניצול טוב יותר של משאבים קיימים ולהורדת עלויות. אולם... לא בכל מחיר ולא מכל אחד. גם הארגונים הגדולים ביותר כבר יודעים לבדוק כל הרפתקה טכנולוגית בציציות ולקבל החלטות המבוססות על השורה התחתונה (שלהם כמובן).

בשבועות הקרובים נסקור את ההזדמנות העומדת בפיתחנו. מגמות, יישומים, מודלים עסקיים ועוד. Web 2.0 בכלל ו- Enterprise 2.0 בפרט.

(נכתב במקור עבור http://www.thecoils.com/)