Enterprise 2.0 - אתגרים והזדמנויות לארגון

החלטנו להכניס Enterprise 2.0 לארגון.
למה? כדי לשמר ולהפיץ את הידע, בכדי להגדיל את יכולת התחרות, אולי כדי לקבל רעיונות חדשים מהעובדים או מהלקוחות ואולי רק מפני שנכנס אלינו המנכ"ל והורה "תביאו לי אחד יחידה Enterprise 2.0 לארגון ותארזו לי אותו בחבילת SaaS".
בהנחה שבנינו את ה- business case, הצגנו, שכנענו ותקצבנו , לא נותר לנו אלא להטמיע. אז לפי מיטב מסורת הבלוגים, הרי לפניכם (עוד) רשימה של נושאים בהם יש להתחשב:
הזדמנויות -

1. ידע רב, לא מתועד, מוחזק על ידי העובדים. Enterprise 2.0 כולל אוסף של כלים וגישות להפוך איי ידע אלו לידע ארגוני אשר בנחלת הכלל.
2. חלקם של העובדים/לקוחות כבר משתמשים בכלי Web 2.0 מחוץ לארגון או בתוכו. דוא"ל, טלפוניה ומסנג'רים כמו גם קבוצות דיון כאלו ואחרות מהווים כלי עבודה מרכזיים אצל רובנו.
3. הכלים והטכנולוגיות זמינים, ניתן לבסס על כלי קוד פתוח (open source) או על כלים מסחריים.

אתגרים -

1. כיצד מוודאים שהעובדים מנצלים את הזמן והכלים בצורה אפקטיבית לטובת הארגון?
2. כיצד מבררים את המוץ מהתבן - מהו מידע איכותי אשר יש להדגישו לעומת מידע אשר נכונותו מוטלת בספק?
3. ברור יחסית איך להטמיע יישומים מבוססי Ajax ותומכי RSS אולם כיצד ניתן להשריש את המימד החברתי של Web 2.0?
4. האם, איך ובאיזו מידה יש לאפשר את שימוש הלקוחות בכלי Enterprise 2.0 של הארגון?
5. איך מארגנים ומפיצים את המידע כך שניתן יהיה להשתמש בו בעתיד?
6. האם ניתן לשלוט בגישה למידע על מנת שכל פיסת מידע תשזוף רק עיניים מורשות?
7. מתי נדע שהחזרנו את ההשקעה בתשתיות ובכלים?
8. מידע הוא כוח - איך נרתום את העובדים לחלוק את המידע שברשותם?

הוסיפו לרשימות אלו הזדמנויות ואתגרים מבית, נסו לענות על כל השאלות מבעוד מועד וגייסו אורך רוח, הרבה אורך רוח.

ולסיום, שבבים של מתכון -

1. בלי פאניקה - אין מה לחשוש משימושם של העובדים או הלקוחות בכלי Enterprise 2.0. לא נורא אם עובד "יבזבז" חצי שעה בשבוע על כתיבת בלוג, מתי לאחרונה הצלחנו להושיב מישהו לחצי שעה לתעד את הידע שצבר? לא נורא אם לקוח ירגיש חופשי להביע את דעתו על המוצר שמכרנו לו, עדיף שיתבטא על מנת שנדע מה כואב לו ועדיף שיעשה זאת בכלים ובפורומים שלנו.
2. ריתמו את ההנהגה - דוגמה אישית, תגובה חיובית ועניינית של מנהל לבלוג של עובד תעודד אחרים להצטרף לדיון או לכתוב בעצמם, כמובן שתגובה עוינת אחת תוציא מן הסתם את הרוח מהמפרשים. עידוד ותמיכה יכולים וצריכים לקבל ביטוי גם בצורות אחרות.
3. הימנעו מהתערבות יתר - Enterprise 2.0 צריך לגדול מלמטה, מהצורך של המשתתפים במידע ומרצונם לתרום ידע או להעלות רעיונות. אין כאן מקום לחלוקת משימות על ידי ההנהלה או לחלוקת נושאים לחיבור למחלקות, אלו עלולים לפגוע בתחושת חופש ההשתתפות ולגרום למשתתפים להדיר את מקלדותיהם מהכלים.

גישות מבודחות משהו להטמעת Enterprise 2.0 ניתן למצוא בפוסט הקצר והמצויין של Euan Semple.
(נכתב במקור עבור http://www.thecoils.com)

מהו בעצם Enterprise 2.0?

אז מהו בעצם Enterprise 2.0?
האם הכוונה היא לאפשרות לכתוב בלוג על רכבות צעצוע תוך כדי עבודה? אולי זה הניסיון של קבוצת עובדים להקים אלבום תמונות וספריית MP3 על השרת החדש של מחלקת הכספים? או שמא זה הפרוייקט של כתיבת ממשק משתמש חדש מבוסס Ajax לתוכנות ה- Mainframe? מישהו מוכן לנדב הגדרה?
בפוסט הנוכחי אנסה לתאר, לתחום, לשלול, לבדל או בקיצור – להגדיר מהו Enterprise 2.0.
אתחיל מההגדרה של הגדרה – תיאור מדויק וקצר של עצם (מוחשי או מופשט) לשם זיהויו והבדלתו מעצמים אחרים (לקוח מויקיפדיה)
מטבענו, בני האדם, אנחנו שוחרי הגדרות ותיוגים. ההגדרות, באשר הן, מאפשרות לנו ליצור שפה משותפת ומשמשות אבני בניין בבנית בסיס הידע שלנו. הגדרה טובה מאפשרת לנו לתחום נושא מורכב בתוך גבולות ברי דיון, הנסיון להגיע להגדרה מהווה בעצמו דיון מעניין ומאפשר התפלפלויות והתנצחויות נוספות. טובים ורבים לפני כתבו הגדרות שונות (חלקן משונות) ל- Enterprise 2.0, ההגדרה המובאת כאן לא בהכרח יותר נכונה או יותר מלאה אבל היא ההגדרה שלי.
בנסיוני להגדיר מהו Enterprise 2.0 אתחיל במה הוא לא -
• לא, זהו איננו דור 2.0 של מערכות המידע העסקיות. עולם המערכות הארגוניות עבר כבר מספר גלים משמעותיים כגון המעבר ממחשב מרכזי ומסופים טפשים לארכיטקטורת שרת-לקוח, שלב נוסף באבולוציה הודות להתחזקות הרשת היה כשחזרנו להשתמש במסופים טפשים (רק קראנו להם thin clients על מנת לא להעליב אף אחד). במקביל יש המתייחסים למערכות ה- ERP כאל דור נוסף של מערכות המידע הארגוניות ויש הטוענים כי אנחנו חווים עתה דור נוסף אשר המאפיין אותו היא ארכיטקטורת SOA ועוד היד נטויה. לא אפרט ולא אוסיף להג על האבולוציה של מערכות המידע.
• זהו גם לא עידן המערכות הארגוניות השיתופיות. עידן זה החל מזמן, Microsoft, IBM, ו- SAP הכניסו יכולות collaboration מתקדמות כבר לפני כשבע שנים. יכולות אלו היו בדרך כלל חלק מחבילת הפורטל הארגוני. יחד עם זאת, אם יש צורך לתקוע יתד ולסמן את תחילת דרכו של ה- Enterprise 2.0 הייתי כנראה קובע אותו בנקודה זו.
הגדרת Enterprise 2.0, להבדיל מהגדרות המתבססות על טכנולוגיות וארכיטקטורות, צריכה להתבסס על צורת השימוש ביכולות קיימות של Web 2.0, והרי היכולות קיימות זה מכבר. יש לבסס אותה על שתי אוכלוסיות, יוצרי התוכן וצרכני התוכן. וכן יש לקשרה קשר הדוק לערך הנוסף לארגון.

• צרכנים ויוצרים (או צרכנים וצרחנים): כולנו אוהבים להתבטא, עבור חלקנו הקהל הקבוע של בן/בת הזוג או החברים הקבועים לשתיית הקפה כבר לא מספיק (אחרת מה מושך אותי למקלדת בשעות הקטנות של הלילה?). על ידי ניצול נכון של חולשה אנושית זאת יכול הארגון ליצור מאגרים חדשים של ידע. מהצד השני, כולנו צרכנים בפוטנציה. כולנו מחפשים תשובות. כולנו זקוקים למידע ולידע שלא קיימים אצלנו.

• שימושיות: הדוגמאות הקלאסיות לאפליקציות Web 2.0 הם וויקי ובלוגים. אך מה עם דואר אלקטרוני ומסנג'ר? מה עם שיחות טלפון? מבלי להכנס להיבטים כגון חדירה לפרטיות כתוצאה משימוש במידע שנוצר, ניתן לומר שגם אמצעי תקשורת אלו הינם חברים בעלי מקום של כבוד בגלריית היישומים של Enterprise 2.0. כל סוגי הכלים האלו מאפשרים לבעליהם ליצור תוכן, פרטי או ארגוני. תוכן שמייצרים חברי הארגון מאוחזר מאוחר יותר לטובת הארגון כולו.

• שימושיות 2: נוצר התוכן, עם קצת עידוד מכיוון הנהלת הארגון נוצר הרבה תוכן. נותר להפכו לשמיש. יש לאנדקס, לקטלג, לדרג ולחשוף אותו לארגון. אחזור נכון של המידע המצוי ומתהווה בכלי הוויקי, יומני הרשת, דואר אלקטרוני וכדומה מהווה בסיס חיוני לניהול הידע הארגוני. באחזור נכון הכוונה היא ליותר מטיפול בטקסטים, הכוונה כאן היא להבנת ההקשר ואף חשוב מכך, לבניית מערך של קשרים בין פיסות המידע המתבסס על זהותו של יוצר התוכן, על תפקידיו, על התגיות שהוצמדו, על הזמן בו נוצר והזמן בו מתפוגג תוקפו ועל פרמטרים נוספים.

• יצירת ערך: המידע המצטבר הופך לידע ארגוני אם הוא נגיש בצורה שלא רק תאפשר לאחרון העובדים למצוא ולקרוא אותו אלא תאפשר לו להסיק מסקנות תפעוליות, תאפשר לו לאתר בעלי ידע אחרים בארגון, תאפשר לו לקבל תשובות על שאלות - תעלה את יעילותו של אותו העובד ואת גמישותו (מישהו יכול להמליץ על תחליף עברי למונח agility?) של הארגון.

קראתי מספר הגדרות למונח Enterprise 2.0, חלקן מתייחסות לכלים אשר נמצאים ולאלו אשר יהיו בשימוש, אחרות מדברות על פן השימושיות. סקירה טובה מספק דיון הינצ'קליף (http://blogs.zdnet.com/Hinchcliffe/?p=64) אני מעדיף לשלב את ההגדרות האלו להגדרה אחת ולהוסיף עליהן את הערך לארגון.
ההגדרה שלי בצורתה הפשטנית: Enterprise 2.0 - יכולתו של ארגון להעצים את בסיס הידע שלו על ידי שימוש מושכל בתוכן הנוצר על ידי חבריו תוך שימוש בטכנולוגיות שיתופיות.
כאשר:

• המונח טכנולוגיות שיתופיות כולל את כלי Web 2.0 המוכרים כיום ובנוסף דוא"ל, מסנג'ר וטלפוניה. כלים חדשים ייתכן וייתווספו לרשימה במרוצת הזמן.

• תוכן - מידע הנוצר כתוצאה משימוש בכלים הנ"ל.

• בשימוש מושכל הכוונה היא ליכולות אחזור מתקדמות הכוללות גם איתור קשרים והקשרים.

אשמח לקבל תגובות על ההגדרה והגדרות חלופיות.
(נכתב במקור עבור http://www.thecoils.com/)

מייסוריו של בלוגר עברי

הודות לאבותינו הקדומים שבערה להם הדרך והחלו לכתוב עם פטיש ומפסלת עוד בטרם הומצאו העט והנוצה אנחנו 'תקועים' היום מיושרים לימין וכותבים מימין לשמאל.
בחרתי לפתוח את הבלוג שלי ב- Google Blogger. לקח לי ארבע שעות לתקן את ה- CSS כך שיהיה מיושר ימינה. הייתם צריכים לראות את החיוך כשהצלחתי. אך החיוך התחלף עד מהרה בכעס, מתברר שזה לא עובד באקספלורר. דווקא נחמד האקספלורר, סידר לי את כל המילים אחת מתחת לשניה כמו פלט של קופה בסופר. עוד שעתיים עבודה. (הטכנולוגים שבינכם בטח צוחקים עלי עכשיו)
צרה נוספת, ביום יום אני עובד באנגלית, כל המיילים (סליחה, דוא"ל), כל המסמכים, רוב הישיבות. הכל בלעז. ואז, בלילה מאוחר, אחרי השכבות וסידור הבית ועוד קצת מיילים ועוד ועוד... אני מתיישב לכתוב. מכירים את המצב בו אתם מחפשים את האות גימל במקלדת? אני נשבע שהיא היתה כאן מקודם, יכול להיות שנשחקה ונעלמה? אולי היוד נשחקת אבל הגימל??? ואז נעלמת יכולת הביטוי, איך אומרים my two cents בעברית? או, איך כותבים IMHO? לדעתי הענווה? וכל המושגים - באנגלית... שני המקשים היחידים שאני מוצא במקלדת מבלי להסתכל הם ה- Alt+Shift.

זה רק אני...?

אז איך מחפשים מחט?

בלוגים, פורומים, טוקבקים, וויקיפדיות...

המון מילים נשפכות כל יום לקרביה הבלתי נדלים של האינטרנט.

מאמרים מלומדים, ואחרים שקצת פחות. תגובות נרגשות, תגובות מתלהמות, והמון תגובות סתם מטומטמות. דיונים שטחיים על עיקר ומעמיקים על טפל ואחטא לאמת אם לא אציין שגם להיפך. פתחון פה מהדורת המאה העשרים ואחת.

בסביבת עברו השני של החיבור המהיר גולשים הקוראים הפוטנציאלים. מיליוני אנשים המנסים להבין מגמה מסויימת, לקנות נכס או גאדג'ט חדש, לבחור מנהיג, או סתם לקרוא חדשות. אנחנו. מצויידים במיטב הכלים אנחנו נערכים לקרב הגדול – אילוף המפלצת, מפלצת המידע.

אז איך עושים את זה?

קונים מניות של א.א.א. מוצרים טובים בע"מ על סמך מה שכותב "אחד שמבין" בטוקבק. נמנעים מהטלוויזיה החדשה של סוני בגלל ש – "היתה לדוד שלי כזאת, נפלה לו על הרגל, חרא של מוצר...", ובוחרים מנהיג גבר גבר כי "רק הוא ידע להפריט את המטכ"ל ויצליח להצמיד את השקל למטבע הדרום קוריאני" כפי שמבהיר ברהיטות בלוג באתר פופולרי. לחילופין, ניתן לערוך ניתוח טכני ופונדמנטלי של חברות לפני שסוחרים במניותיהן. אפשר לערוך סקר שוק והשוואות מחירים, לבדוק אחריות, ולקרוא סקרי שביעות רצון לקוחות. ניתן וכדאי לקרוא חדשות ודעות בעיתונים ובאתרי האינטרנט המובילים על מנת לגבש דעה.

אין תחליף ללימוד מסודר ושיטתי אבל זהו בדרך כלל תהליך תובעני הדורש ידע והקצאת זמן. איך בכל זאת נדע להפריד את המוץ מהתבן, לזהות את המומחים האמיתיים מבין ההדיוטות, להגיע במהירות לאותן פנינים חבויות כדי שנוכל להפיק תועלת מהמידע הרב המופק יום יום מאז פרוץ העידן בו יצירת התוכן היא נחלת הכלל?

• בחרו בקפידה את הפורומים בהם אתם משתתפים, פורום פעיל עם גרעין קבוע של חברים ייספק מן הסתם תוכן עדכני יותר מפורום בעל פעילות מעטה וכן תוכן מדוייק ורלוונטי יותר מאשר פורום של אורחים מזדמנים בלבד.
• הקדישו זמן – לא קונים בית חדש רק על סמך הודעה של מומחה שכותרתה "טיפ ענק – תיכנסו" המבשרת שהדולר בשפל של שבע השנים הבאות ומחר הוא מתחיל לזנק למעלה. בדקו את מהימנות הכותב, ערכו סקר מהיר, וודאו שיש עוד שותפים לדעה הזו.
• נקטו בגישת "אמץ מומחה" – אתרו כותבים קבועים אותם אתם מעריכים כמהימנים, לא יזיק ליזם היי טק לקרוא בלוג של שי אגסי על טרנדים בתעשית התוכנה או לחובבת מכוניות לקרוא את הבלוג של ג'יי לנו (כן, על מכוניות). אתרו לא יותר משניים או שלושה מומחים לכל תחום וקראו את כתבותיהם באופן שוטף.
• העריכו ודרגו – היכולת להעריך ולדרג תוכן איננה חדשה וישנם אפילו אתרים כגון digg.com הגוזרים קופון על זה. השתמשו בדירוגים שנקבעו על ידי גולשים אחרים ודרגו בעצמכם למען הדורות הבאים. בעלי אתרי תוכן – הטו שכם והצטרפו, הוסיפו יכולות דירוג לתוכן כמו גם לכותבים, קצרו את דרכם של הגולשים למידע האיכותי יותר ודחקו עבורנו את הטרולים חזרה לשוליים.
• חסכו זמן על ידי איסוף המידע למקום אחד אליו תוכלו לשוב בנקישת עכבר אחת. קוראי RSS מקוונים או שולחניים כגון Bloglines, Newsgator, Google Reader או עמוד מותאם אישית כמו Netvibes ייעשו בשבילכם את עבודת הרגליים ויחסכו אין ספור הקלקות.
• קראו ספרים ועיתונים...
• והעיקר – אל תאמינו לכלום (או ליתר דיוק – אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים). כמו בפיזיקה, גם כאן אין אמת אחת מוחלטת, נכונות המידע הינה ביחס ישר למספר המספקים אותו ולידיעותיהם ולעיתים ביחס הפוך לכוונותיהם.

שתי האגורות שלי.

Web 2.0 – במשעול ההתפכחות

נכון, כולנו וותיקי Web 2.0, הקמנו, ראינו ולפעמים גם ממש נרשמנו לקהילות תוכן כאלו ואחרות. כולנו קראנו את מה שכמעט כולנו כתבנו. כולנו הורדנו את כל סוגי הפורמטים האפשריים וצרבנו עולמות שלמים של מוסיקה וסרטים על DVD, על CD ועל iPod (מה, לא ככה?). חלקנו גם תרם את שלו והעלה קטעי זמרה ביתיים, תמונות מעניינות (יותר ופחות) ושאר טובין. נדמה שהעברנו כל צרוף אפשרי של אפסים ואחדים לכל העולם, לאשתו, ולחמתו.

אז מה עכשיו?

בסוף ינואר כתב כאן ירון אורנשטיין פוסט בשם – "Web2.0 - הגענו לרוויה?" על דעיכתו של הבאזז, יש להמשיך לבדוק את הנתונים לאורך זמן אולם נדמה כי הגענו אל מה שמכונה ב- Gartner Hype Cycle "Trough of Disillusionment" או בתרגום חופשי ערוץ ההתפכחות. זהו השלב בו הטכנולוגיה המדוברת הופכת מעט פחות אופנתית והמדיה נוטשת את הבאזז. שלב זה מגיע אחרי שלב "פסגת הציפיות המוגזמות" בו הבאזז כה קולני עד כי נוצרות ציפיות מוגזמות, ישנן הצלחות מסויימות ביישום אולם בדרך כלל קיימים בו יותר כשלונות. החדשות הטובות – השלב הבא הוא שלב "שיפוע ההארה" (נראה כי מישהו ב- Gartner חזר ממסע בהרי ההימליה). בשלב זה, למרות הירידה בכיסוי התקשורתי, יש הממשיכים להתנסות ביישום הטכנולוגיה על מנת להבין את התועלת הטמונה בה, מתגלים כיוונים חדשים ומוכח הערך.

Web 2.0 לא דועך, רק מחפש משמעות. משמעות זו צריכה להתבטא בערך מוסף אמיתי למשתמשים אשר בסופו של יום גם מתורגם לקופון אותו גוזרים היזמים והמשקיעים. בחיפוש היום יומי אחר אותם יישומים מבטיחים יש לחשוב במושגי ROI ו- TCO הקשורים, האחד במישרין והשני בעקיפין, להעלת התפוקה של המשתמשים ולשיפור ביצירתיות. יש לתת את הדעת לקהל היעד, האם אנחנו פונים לכל גולש וגולשת עם יישומים אישיים או שמא אנו קורצים לקהילות שיתופיות עם כלים המאפשרים לחלוק במידע ובידע? האם בידנו מוצר צריכה או יישום ארגוני?

הזכרנו ROI ו- TCO, רמזנו- Enterprise. החזר על השקעות וצמצום עלויות תפעול הינם מונחים הקשורים לשוק העסקי, בעיקר בעולם בו הצרכנים הפרטיים משלמים רק את מחיר טרדת הפרסומות באתרים (בינתיים?). העולם הפנים ארגוני מהווה כר פורה ליישום טכנולוגיות ומגמות חדשות ומוכן להשקיע משאבים רבים ביישומים אשר יתרמו לזריזות וגמישות בניצול הזדמניות עסקיות, לניצול טוב יותר של משאבים קיימים ולהורדת עלויות. אולם... לא בכל מחיר ולא מכל אחד. גם הארגונים הגדולים ביותר כבר יודעים לבדוק כל הרפתקה טכנולוגית בציציות ולקבל החלטות המבוססות על השורה התחתונה (שלהם כמובן).

בשבועות הקרובים נסקור את ההזדמנות העומדת בפיתחנו. מגמות, יישומים, מודלים עסקיים ועוד. Web 2.0 בכלל ו- Enterprise 2.0 בפרט.

(נכתב במקור עבור http://www.thecoils.com/)